4 דרכים למציאת ההנעה הפנימית שלנו

כמה פעמים רציתם לעשות משהו ודחיתם אותו?

כמה פעמים חשבתם על כך שיש משהו שאתם רוצים לעשות, ואז המחשבות שלכם ניתבו אתכם למקום בו הבנתם שאינכם יכולים לעשות את זה, וכי זה מסובך ואולי עדיף שבכלל לא כדאי. האם אי פעם הסתכלתם לאחור בחרטה וחשבתם על כך שאולי הכל היה אפשרי?

אז למה לחיות בחרטה אם אנחנו יכולים לגרום לעצמנו להדליק את המנוע הפנימי שבנו וליצור את הבערה שתביא אותנו לעשיה?

אגב, התוצאה פחות חשובה מהעשיה עצמה. כי עד שלא נעשה משהו, לא נדע האם הרעיון שלנו היה מוצלח או לא, וכל תוצאה שנקבל, היא תהיה למעשה משוב מהשטח שממנו נוכל רק להשתפר.

מה שמביא אותי לנקודה הראשונה –

לשאול את עצמנו "למה כן"

חשיבה חיובית תניע אותנו לעשיה. השאלות שאנחנו נצטרך לשאול את עצמנו בעודנו ניצבים בשאלה "האם לעשות או לא לעשות" היא "למה כן?", למה כן כדאי לנו לעשות את זה? באילו תנאים נוכל לעשות את זה ואיך נוכל להוציא את זה לפועל. אם נשאל "למה לא?" נקבל את כל התשובות שאנחנו צריכים בכדי להחליט שלא כדאי לצאת לדרך, אך אם נשאל "למה כן?" הגלגלים בראש שלנו כבר יתחילו לנוע ולרקום את התכנית להוציא את הרעיון לפועל.

למצוא מודל לחיקוי

הכוונה במודל לחיקוי היא למצוא מישהו שאנחנו מכירים (זה יכול להיות כל אחד, לא בהכרח גם היכרות אישית, אלא מישהו שאנחנו מעריכים את דרכו) ולחשוב מה הוא היה עושה בסיטואציה שבה אנו נמצאים. כמובן שלכל סיטואציה, נוכל לקחת מודל לחיקוי שונה – תלוי מה המצב. למשל אם אני מחפשת מודל להנעה עצמית בתחום הספורט – אקח את חברי הטוב רוני, אך אם ארצה מודל להנעה עצמית בתחום קבלת החלטות בעסק – אקח את חברי דורון.

עכשיו, משבחרנו את מושא החיקוי שלנו, אנו צריכים לדמיין, מה הוא היה עושה בסיטואציה שבה אנו ניצבים – איך הוא היה נראה, איך הוא היה מתנהג, מה הוא היה אומר לעצמו, וממש לראות בדמיוננו את מי שבחרנו פועל בתוך הסיטואציה שבה אנו נמצאים. הדימיון שלנו כבר מייצר את התמונה לבד. לאחר שהבנו מה הוא היה עושה, אנו יכולים לשנות את התמונה בדימיון ולדמיין את עצמנו בסיטואציה, אך הפעם מתנהגים כפי שמושא החיקוי שלנו מתנהג – בדיוק כפי שראינו אותו. ולאחר שנריץ את הסרט בראש שלנו מספר פעמים – המוח שלנו כבר ילמד את ההתנהגות ויעזור לנו לקום ולעשות, בדיוק כפי שראינו.

להזכר בפעם שהיתה לנו מוטיבציה

זה נשמע מוזר, אבל זה עובד. אנחנו צריכים להזכר בפעם שהרגשנו מוטיבציה בהקשר שבו אנחנו מתעסקים. לאחר שמצאנו את אותו הרגע, עלינו ממש להתחבר אליו. לראות את מה שראינו, לשמוע את מה ששמענו ולחוות לרגע ממש את האנרגיה הזו שמילאה אותנו. ואז, כשאנחנו מלאים בה – לחזור לכאן ועכשיו טעונים באנרגיה המדהימה שלנו ולהתחיל לעשות.

לא לפחד להכשל

אף אחד מאיתנו לא אוהב להרגיש את הכשלון. אך מי מאיתנו לא נכשל? כולנו טועים ולא תמיד משיגים את התוצאות המיטביות שהיינו רוצים. אני זוכרת שהיתה תקופה שכל הסביבה שלי עשתה פסיכומטרי וכולם הוציאו ציונים גבוהים מאוד – ברוב הפעמים ששאלתי את מי שהוציא תוצאה הגבוהה מ-700 – איך עשית את זה? נענתי שזה כבר המבחן השלישי או הרביעי שלו. אני זוכרת גם עסקה מאוד גדולה שיצאה לפועל בחברה בה עבדתי, כאשר שאלתי את הצוות איך הביאו לסגירתה הבנתי שהיה תהליך של שנה שלמה בה הם ניסו להבין מה הלקוח רוצה, כשלו, חזרו לשולחן השרטוטים, תכננו מחדש וכן הלאה וכן הלאה עד שהלקוח התרצה והגיע להסכמה.

אני לא אומרת שזה בלתי אפשרי להשגיע להישגים, אני אומרת שלעיתים להגיע למטרה שלנו לוקח זמן וייתכן שניפול ונטעה בדרך, אך אם נמשיך להיות מפוקסים אליה, נגיע ליעד.

אז מה זה אומר לא לפחד להכשל? זה אומר שאנחנו מודעים לכך שבכל פעם שאנחנו "נכשלים" אנו למעשה מקבלים פידבק לגבי מה שעשינו, ואם לא עבד – אפשר לתקן. ואם נשמור על הגישה הזו, אנו נתקן שוב ושוב עד שנהיה מדוייקים ונגיע לאן שרצינו.