הספורט המוטורי נכנס לחיי לפני 10 שנים, כשרז היימן היה צריך תקשורת לוויינית לראלי דקאר (שנערך בדרום אמריקה) ואני עבדתי בחברה שסיפקה לו את הטלפון הלווייני. אז בעיקר עקבתי אחרי רז שתמיד שיתף אותי בחיוך על המסע, על הקשיים, על הנוף ועל הלוגיסטיקה שבעניין. במסגרת הסדרה "Drive to Survive" (המירוץ לניצחון) בנטפליקס למדתי דברים חדשים על עולם הספורט המוטורי. במסגרת הסדרה אנחנו נהנים מעיקרי המרוצים במהלך עונת התחרות ומראיונות עם מנהלי הקבוצות והנהגים וכך מקבלים צוהר נוסף למה שקורה שם, מחוץ למסלול.
יש הרבה תובנות שניתן לקחת מעולם הפורמולה 1 (F1) לעולמנו הפרטי, החל מהשגרה הקשוחה ששומרת על הנהגים בכושר שיא, דרך שילוב של דמיון מודרך לנהגים אשר לומדים את המסלול עוד לפני שעלו עליו ועד השיח הפנימי שקיים בנהגים בין הרצון האישי שלהם להצליח ולנצח את המירוץ לבין רצון הקבוצה שלעיתים לא עולה בקנה אחד. (לעיתים הקבוצה תבקש מהנהג לפנות דרך לנהג השני מהקבוצה, או להשאר במקומו).
הפעם אני רוצה להתמקד בנושא "האלוף". עולם המדיה היום כל כך רחב שאנחנו יכולים ללמוד על הנהגים גם מהעיתונים, גם מהכתבות הרבות עליהם ומעבר לזה – אנו יכולים לעקוב אחריהם ברשתות החברתיות ואפילו להגיב להם, כאילו אנחנו חברים שלהם. אבל האמת היא, שאנחנו לא באמת מכירים אותם.
בסוף עונת התחרויות הקודמת, לואיס המילטון, אלוף העולם 7 פעמים ב-F1, הפסיד את המקום הראשון למקס ורסטאפן מקבוצת רד בול. רבים יכולים לומר שהאליפות הזו נלקחה ממנו ושנלקחו החלטות שלא לטובת לואיס במהלך התחרות על ידי מנהלת F1, אבל בשורה התחתונה, מקס ניצח ולואיס היה צריך להסתפק במקום השני. רובנו יכולים לחשוב שמקום שני באליפות העולם זה מקום מצוין להיות בו, אך מי שעמד לשבור את שיא כל הזמנים ולקבל את האליפות ה-8 שלו, היה שבור והרגיש מובס.
אני בטוחה שכל אחד מאיתנו יכול להתחבר לרגע בו ממש רצינו להיות מספר 1 ולא קיבלנו את זה. רצינו תפקיד ולא קיבלנו אותו, רצינו קידום, ולא קיבלנו, רצינו להצליח במשימה ונכשלנו, רצינו לסגור חוזה ולא צלחנו את המשא ומתן ועוד ועוד ועוד. אך מה קורה כשאתה אלוף עולם? אז ה"כשלון" שלך הוא ציבורי, הוא לעיני כל המצלמות, האוהדים והצופים. כשלון כזה, יכול להוריד אנשים נמוך יותר. למעשה, ככל שאתה נמצא יותר ויותר בעין הציבור, כך כל הצלחה או כשלון – יכולים להיות מהותיים יותר.
במקום הזה, לאותם ספורטאי-על יש פסיכולוגים צמודים ומאמנים שנמצאים שם עבורם בפסגה ובשפל. אנחנו רגילים לראותם שומרים על הפאסון המכובד. אך לא עוד. במהלך האולימפיאדה האחרונה, ראינו את הספורטאית סימון ביילס בוחרת בעצמה ומחליטה שלא להתחרות, מאחר והיא מרגישה שהיא צריכה לפתור עם עצמה משהו לפני שהיא חוזרת לתחרות. וכך גם לואיס המילטון הודיע באופן ציבורי כי הוא מתקשה לפעמים לשמור על האופטימיות ושהוא מתמודד עם החוסן הנפשי שלו.
הצהרות שכאלה, הן הצהרות חשובות גם עבורנו. ראשית עבור ההבנה שכל אחד יכול לחוות קשיים בחיים. שנית, יש משהו בנקודה החשופה הזו של האלופים שמחזיר אותם להיות אנושיים. כולנו צריכים חוסן נפשי, כולנו לפעמים מרגישים אבודים, כולנו לפעמים מרגישים כשלון – אנחנו דומים.
אז מה זה אומר?
- שהבריאות הנפשית היא גורם חשוב ומכריע בכל דבר שאנו עושים. אם נרגיש חסרי בטחון, חסרי אהבה עצמית, חמלה עצמית או אמונה ביכולותינו, היכולת שלנו להצליח במה שאנו רוצים תהיה נמוכה. אנשים שרוצים להגיע להשגים צריכים לחזק את האמונה והבטחון שלהם בעצמם.
- לואיס המילטון כתב שחבר הזכיר לו שהוא יכול לעשות כל דבר שיחליט לעשות. נכון! אבל לא רק המילטון. הזכות להצליח נתונה לכולם, ובדיוק כפי שהמילטון מצליח בתחומו, גם אנו יכולים להצליח בתחומים שבהם אנו עובדים או שואפים להגיע אליהם.
- אנחנו צריכים להנות מהדרך. הדרך לנקודת ההצלחה יכולה להיות רצופה במכשולים וקשיים. ייתכן שאפילו כשלונות. אך אם מסתכלים על הרגעים האלה בהערכה, אפשר לגלות שהכשלון מביא ללמידה ולצמיחה. הוא בעצם לימד אותנו משהו שהפך אותנו לטובים יותר וכמו שאמר המילטון, "אנחנו לא צריכים לפחד מכשלון מאחר והוא תמיד פוגש אותך בדרך להצלחה, ולא משנה כמה פעמים אתה תמעד – זה לא משנה איך אתה נופל, זה משנה איך אתה קם".
- בדיוק כפי שאנו יכולים להזדהות עם האלופים כשהם נופלים, אנו יכולים ללמוד מהם להצליח. הרי אם מישהו אחד הצליח לעשות משהו – זה אומר שמדובר ביכולת אנושית קיימת וכולנו יכולים לה. זה לא שאני מעודדת אתכם להיות נהגי F1, אני למעשה מגלה לכם סוד – יש בכם את החומר שעשויים ממנו אלופים. אתם יכולים להצליח בדיוק כמותם, שימו לפניכם את המטרה והחלו לבנות את התכנית לכבוש אותה.
We shouldn’t be afraid of failure because you always meet failure on the way to success, and no matter how many times you stumble it is not about how you fall, but how you get up
Lewis Hamilton
ועכשיו, חשבו על עצמכם. מה אתם רוצים להשיג? מה מונע מכם להשיג את זה? אילו משאבים יש לכם להשיג את זה? אילו משאבים חסרים? מה אתם צריכים לעשות בכדי להשיג את זה? איך יראו החיים שלכם כשתשיגו את זה? איך הם יראו ללא ההישג?
אתם מבינים, ברגע שתתחילו לענות לעצמכם על השאלות האלו בכנות ועם יד על הלב, אתם תמצאו שאתם כבר ממפים את הדרך שלכם להשגת המטרות שלכם. ככה. בדיוק כמו שאלופים עושים.
ואם אתם צריכים לחזק את החוסן הנפשי שלכם – כאן המקום שלכם להחליט באיזו דרך, כמובן שאפשר גם לפנות אלי.
